הרהורים בעקבות מבחן טיורינג

v\:* {behavior:url(#default#VML);}
o\:* {behavior:url(#default#VML);}
w\:* {behavior:url(#default#VML);}
.shape {behavior:url(#default#VML);}

Normal
0
false

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}

מבחן טיורינג מתאר תחרות בין האדם למחשב שבה יש ניסיון לבלבל בוחן אנושי אודות מיהו המחשב ומיהו האדם. מה הופך את המבחן הזה לאחד מאבני דרך של ההתפתחות האנושית? מה המשמעות של ניצחון על ידי המחשב? האם הפגנת יכולות אנושיות הופכת את בעליה לאנושי? האם כולנו מסכימים מהן יכולות אנושיות ומה הקשר של המבחן הזה לשפה שאנו דוברים ולאופן שבו אנו חושבים? על כל אלו ועוד, במאמר שלפניכם.

מהו מבחן טיורינג?

מבחן טיורינג עוסק בתחרות בין האדם למחשב באמצעות ניסיון לבלבל בוחן אנושי אודות מיהו המחשב ומיהו האדם. במבחן הבוחן שואל שאלות את המחשב ואת האדם דרך חלון צ'אט ומתוך התשובות הבוחן נדרש להבין מי מהם האדם ומיהו המחשב. במידה וטעה או שאינו מצליח להכריע נזקף הניצחון לטובת המחשב ובמידה וגילה מיהו המחשב אזי ההפסד נזקף לחובתו של המחשב. בתקופתו של טיורינג לא ניתן היה ליישם את המבחן באמצעות צ'אט כך שההפרדה בין הבוחן לבין המחשב והאדם התבצעה על ידי שהייה בחדרים נפרדים כאשר הבוחן מקבל את התשובות על דף עם טקסט מודפס. השיחה במבחן טיורינג נערכת דקות בודדות וניצחון של המחשב מוגדר כאשר לפחות 30% מן הבוחנים מסך המבחנים שנערכו אינם בטוחים או שהם טועים באשר מיהו האדם ומיהו המחשב.

"האם מכונות יכולות לחשוב?"

האופן שבו אנו, בני האדם, מאבחנים אם מדובר במחשב או אדם מתקשר לקלט שאנו מקבלים ממנו. במידה והקלט מורכב משפה טבעית ויש לו משמעות שהיא בהקשר לשיחה אזי הנטייה שלנו היא לייחס לו חשיבה אנושית. מבחן טיורינג אם כן מבליט את הקשר בין השפה והחשיבה או כפי שטיורינג ניסח זאת מאמרו : "האם מכונות יכולות לחשוב?".

טיורינג עצמו מבין שלצורך מענה על השאלה ששאל יש צורך להגדיר מהי מכונה ומהי חשיבה אך הוא לא מתעכב על הגדרות אלו במאמרו אלא מציג את המבחן אשר לימים נקרא מבחן טיורינג. ההשראה למבחן הייתה מבחן דומה שבו הבוחן נדרש לגלות מבין גבר ואישה מיהו הגבר ומיהי האישה על פי תשובותיהם בלבד. כמובן שיש באפשרותם לשקר אחרת כבר בשאלה הראשונה שיכולה להיות "האם אתה גבר?" ידע הבוחן על פי התשובה מיהו הגבר ומיהי האישה. למעשה, כדי שהבוחן לא ידע מיד האם מדובר במחשב או אדם רשאי גם המחשב לשקר כאשר יש צורך בכך. אם הבוחן ישאל את המחשב מהי הספרה ה-100 של פיי לאחר הנקודה העשרונית הרי שתשובה נכונה לשאלה זו תחשוף כי מדובר במחשב. לעומת זאת תשובה כמו "הגזמת!. איך אני אמור לדעת?!" היא תשובה אנושית שכן מעבר לעובדה שהאדם לא יודע את התשובה הוא מביע בה רגש כלפי הציפיות ממנו. שאלה כזו חושפת את ההבדל בין כוח מחשוב שבו המעבד של המחשב טוב מאיתנו בני האדם ובין חשיבה שהיא פעולה טבעית עבורנו. אך מה היה קורה אלו המחשב היה עונה את תשובה כמו "הגזמת!. איך אני אמור לדעת?!"? האם אז היינו חושבים באופן מיידי שמדובר בבן אנוש? טיורינג עצמו שם את האצבע על מקור הבעיה: ההבדל בין ראיה מבחוץ הכוללת החצנת רגש, תחושות וחשיבה המוצגות כלפי חוץ לבין התחושה הפנימית שכל אחד מאיתנו מרגיש באמת וחושב באמת והתגובה שלנו כלפי חוץ הוא רק ביטוי למשהו עמוק ואמיתי שקורה אצלנו.
אחד הרעיונות של בינה מלאכותית הוא שהמחשב יוכל ללמוד במהלך הזמן מהלכים שהוא ביצע או ממצבים אליהם הוא נחשף. גארי קספרוב נחשב לגדולי שחקני השחמט וכיהן כאלוף הבלתי מנוצח של עולם השחמט משנת 1985 ועד 2000. בשנת 1996 פנתה חברת IBM אל קספרוב בהצעה ידידותית למשחק שח נגד תוכנת המחשב שלהם וקספרוב השיב בחיוב. המחשב שכונה "כחול עמוק" הובס על ידי קספרוב לאחר שישה סיבובים ארוכים. שנה לאחר מכן, הוזמן קספרוב למשחק נוסף מול המחשב שנקרא "כחול עמוק יותר" והיווה גרסא משופרת של קודמו. קספרוב ניצח בקלות יחסית את המשחק הראשון אבל במשחק השני קספרוב נדהם ממהלך של המחשב שבו הוא אינו נופל למלכודת של קספרוב להרוויח פיון ובכך אינו חושף את המלך למתקפות בטווח ארוך יותר במהלך המשחק. בשאר המשחקים קספרוב השיג רק תיקו ובמשחק האחרון בשל טעות מטופשת ביותר הפסיד למחשב. בטקס הסיום נשמעו קולות בוז מן הקהל לעבר אנשי IBM אשר ייצגו את המחשב. ייתכן והם נשמעו בשל הטענות, שנשמעו גם על ידי קספרוב, כי היעדר מתן של פלטים המייצגים מהלכים אפשריים שבדק המחשב כפי שהובטחו על ידי אנשי IBM, מעלה חשד כי בחדר המאובטח שבו היה המחשב שהה גם שחקן אנושי. אולי קולות הבוז היו בעקבות האכזבה של כל מי שאנושי שכן המשחק הוצג בתקשורת כתחרות בין האדם והמכונה. הפסד של קספרוב מייצג הפסד של המין האנושי ואף אחד לא אוהב להפסיד. מעבר לזה למשחק שחמט יש תדמית של משחק המשוחק על ידי אנשים חכמים. אם המחשב ניצח את מי שמייצג את המין האנושי זה אומר שבעצם מחשבים חכמים מאנשים? אין לנו בעיה לקבל את העובדה שכלבים מריחים טוב יותר מאיתנו או שדגים שוחים טוב יותר מאיתנו. אנו לא מרגישים מאוימים מכך כנראה בגלל התפיסה שלנו שיש לנו בני האדם אודות העליונות שלנו ביחס לשאר ממלכת החי. אך מה קורה פה בתחרויות ובמבחנים? יש מישהו שהוא חכם מאיתנו? מה?! והוא גם מוגדר כאנושי?! לאאאאאא.

על אלן טיורינג

אלן טיורינג נולד בלונדון ב-23 ביוני 1912 ונפטר בגיל 42 בוילמסלו, צ'שייר שבאנגליה ב-7 ביוני 1954. הוא נחשב לאחד ממניחי היסודות בתחום מדעי המחשב ומהווה דוגמא למי שהגיע להישגים תיאורטיים ומעשיים כאחד. הוא פיתח את מכונת טיורינג המהווה מודל מופשט לאופן הפעולה של המחשב וכן את מבחן טיורינג המייצג מבחן לבדיקת מידת הוודאות של נסיין אנושי אודות מי עומד מולו – אדם או מכונה. טיורינג היה אחד השותפים העיקריים לפיצוח מכונת ההצפנה "אניגמה" של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. בנוסף, הוא פיתח מכונת פענוח שכונתה "בומב", אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.

v\:* {behavior:url(#default#VML);}
o\:* {behavior:url(#default#VML);}
w\:* {behavior:url(#default#VML);}
.shape {behavior:url(#default#VML);}

Normal
0
false

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

עד כה סקרנו את מבחן טיורינג ואת המשחק של גארי קספרוב, אלוף העולם במשחק השחמט משנת 1985 ועד 2000 מול המחשב שכונה "כחול עמוק" של חברת IBM. מה קרה במשחק השני שהוציא את קספרוב מאיפוס ומהי הביקורת על מבחן טיורינג הקרוייה בשם "החדר הסיני"? במאמר שלפניכם.

במשחק השני קספרוב ניסה לבצע גמביט שהוא למעשה הקרבת כלים בפתיחת המשחק במטרה להשיג יתרון עמדתי על לוח המשחק, בדרך כלל על ידי עיכוב פיתוח הכלים של היריב. ייתכן והכישלון לבצע זאת הוציא אותו מאיפוס למשחק הזה ובעצם לכל שאר המשחקים. אין יותר אנושי מזה. בהקשר של מבחן טיורינג מעניין לחשוב שאם המחשב היה עושה טעות טיפשית במשחק השחמט האחרון, אזי במושגים של מבחן טיורינג הוא היה מעלה את הסיכויים שבוחן במבחן טיורינג יחשוב שהמחשב הוא האדם. כמובן ששחמט אינו מדד לאנושיות והיתרון של המחשב במשחק הזה לעומת מבחן טיורינג הוא בעובדה ששחמט אינו עוסק בשפה טבעית, הוא מצומצם לתחום ספציפי (מהלכים חוקיים) וכוח המחשוב בא לידי ביטוי ולא המחשבה. מחשב אחר, גם הוא של IBM שעושה שימוש בשפה טבעית וניתח מתמודדים אנושיים הוא "ווטסון" שניצח את אלופים האנושיים במשחק הטריוויה "Jeopardy" שבו השחקנים מקבלים שם או מושג ונדרשים לנסח את תשובתם כשאלה שהתשובה אליה היא המושג שקיבלו. במשחק השפה הטבעית איננה כוללת שיחה של מחשב מול אדם ועל כן במהותה היא רחוקה ממבחן טיורינג ועדיין יש במשחק אתגר לא פשוט בכל מה שקשור לשפה טבעית עבור המחשב. הטקסט שמקבלים המשתתפים כולל לעיתים רמזים, משמעויות חבויות, חידות מילוליות, חידודי לשון ואירוניות שבן אנוש מטפל בהם בצורה טבעית אך עבור מתכנתי המחשב מדובר במשימה מורכבת.

ביקורת על מבחן טיורינג

יש מי שחושבים שמבחן טיורינג אינו מקדם במאומה את תחום המיחשוב או החשיבה. הדיון הזה קיים עד היום ונראה כי עד היום האגו של לא מעט אנשים נפגע כתוצאה מהשוואה של ביצועיהם כבני אנוש לאלו של מחשב, לא כל שכן השוואה של הבינה שלהם או אנושיותם. טיורינג מתייחס במאמרו לביקורות השונות שעלולות לצוץ בעקבות המבחן שהציע והוא מציג את טיעונים מוסריים, דתיים, פילוסופים ואפילו מתמטיים. ההתנגדות הידועה ביותר למבחן טיורינג היא הניסוי של ג'ון סרל הנקרא "החדר הסיני".

בניסוי מתואר חדר עם אתיות סיניות ובו אדם שאינו מבין סינית. בחדר יש ספר הכולל אוסף מורכב של כללים לטיפול באותיות סיניות. הרעיון הוא שהאדם בחדר יכול לקבל שאלות שנכתבו בסינית והאדם (שכאמור אינו מבין סינית) יוכל לנהוג על פי ההנחיות ולספק תשובות מתאימות – אך עדיין לא יבין סינית. הטענה שהמחשב אינו בעל תודעה, אינו מסוגל להרגיש באמת ורק מדמה מצבים כאלו – יכולה להיות מופנה כלפינו בני האדם בעלי גוף בשר ודם בעל מאפיינים מכאניים רבים. דבר דומה ניתן לומר על המחשב שהפגין חשיבה. האם הוא באמת חושב או רק הפגין תוצרי חשיבה? ואנחנו? האם אנו בני האדם חושבים או רק מפגינים תוצרי חשיבה? מה אנחנו יודעים על החשיבה שלנו?

סיכום

מבחן טיורינג וגם הביקורת עליו מעלים לא מעט שאלות. האם כאשר התהליך אשר מתקיים אצל בני האדם לצורך חשיבה יתקיים אצל מחשב – האם אז נוכל לומר שהמחשב באמת חושב? האם קיום תהליך החשיבה בגוף חי שניתן לראותו כמכונה בשר ודם הוא תנאי הכרחי להגדרת החשיבה? ומה נאמר אם כל זה יקרה במחשב ביולוגי או לעומת זאת באנשים מהונדסים? למרות הביקורות על מבחן טיורינג הוא נחשב עד היום למבחן הטוב ביותר שהומצא עד היום לבחינת אינטליגנציה מלאכותית והעובדה שהוא נהגה לפני כל כך הרבה שנים רק מעצימה את הישגו של טיורינג. אני מהרהר האם כל אחד מאיתנו היה מוגדר כאנושי על ידי הבוחן במסגרת מבחן טיורינג ומה תהיה המשמעות של התוצאות. השאלה האחרונה היא אליכם הקוראים: האם יש סיכוי שהמאמר הזה נכתב על ידי מחשב?