על הקשר בין מקצוע ההנדסאי להיסטוריה של אורט 

מאת נאוה שפירא, אורט הרמלין נתניה.

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}
בשנים האחרונות מדינת ישראל סובלת ממחסור חמור בהנדסאים בתעשייה. בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי חסרים כ-3,500 הנדסאים בתעשייה הישראלית, ובצה"ל מדברים על ירידה של כ-20% בבוגרי החינוך הטכנולוגי שהתגייסו (גולדשטיין, 2013). לכן הבוחרים ללמוד לתואר הנדסאי מבטיחים את עתידם המקצועי והכלכלי, ובמקביל מסייעים לתעשייה הישראלית לשמור על חוסנה.

השכלה מקצועית-טכנולוגית היא בעלת ערך רב גם ללומד וגם לחברה. השכלה מסוג זה מספקת כוח אדם מקצועי לשוק העבודה, מבטיחה ללומדים עבודה ומאפשרת להם לשפר את יכולת ההשתכרות שלהם (וורגן ונתן, 2008). התואר "הנדסאי" אומץ באופן רשמי בשנת 1965, ובשנות השישים של המאה העשרים נפתחו המסלולים הראשונים להכשרת טכנאים והנדסאים (אלוביץ', קורטיוקוב, יחזקאל ולימור, 2014). הלומד לתואר הנדסאי רוכש מקצוע יישומי, ובעבודתו הוא משמש כחוליה המקשרת בין המהנדס לבין מבצע העבודה ואחראי לפן הטכני של הפרויקט. יש לו יכולת ליצור את הקשר המקצועי בין הידע ההנדסי והתאורטי לבין תהליכי היישום בפועל, ומכך חשיבותו הרבה לשוק העבודה (וייסבלאי, 2016).

רשת אורט הוקמה במטרה לשפר את מצבם הכלכלי של היהודים במקומות מושבם באמצעות חינוך מקצועי. בתחילה הוקמו בתי ספר מקצועיים ברוסיה, ולאחר מכן גם במדינות מזרח אירופה, בגרמניה ובצרפת. לאחר מלחמת העולם השנייה נרתמה אורט למתן הכשרה מקצועית לשארית הפליטה במחנות העקורים באירופה. חלק גדול מפליטים אלה עלה לארץ ישראל, ובאמצעות ההכשרה שזכה לה הצליח לבסס ולקדם את מדינת  ישראל הצעירה (גולדמן, 1965). רק במדינת ישראל הגיע לידי מיצוי הרעיון שהניע את האבות המייסדים של הארגון: להכשיר אדם "עובד ויוצר בכוחות עצמו, החי מיגיע כפיו ומפרי עמלו" (אביצור, 1998, עמ' 36).

ביבליוגרפיה

אלוביץ', ט', קורטיוקוב, ד', יחזקאל, א' ולימור, נ' (2014). מערך ההשכלה הטכנולוגית וההכשרה המקצועית העל תיכונית בישראל. מתוך https://drive.google.com/file/d/0B4cp7sY4l2SXR1hSd2t4WHM5ZWc/view.

גולדמן, ז' (1965). ואלה תולדות "אורט"… ג'נבה.

גולדשטיין, ע' (2013). החינוך המקצועי והטכנולוגי: מנוף לשוויון הזדמנויות ולכלכלת ידע מובילה. מתוך http://www.herzliyaconference.org/_Uploads/dbsAttachedFiles/goldshtein.pdf.

וורגן, י' ונתן, ג' (2008). החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל ובעולם. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. מתוך https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02141.pdf.

וייסבלאי, א' (2016). המכללות הטכנולוגיות – תמונת מצב. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. מתוך https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03710.pdf.

שוכן, ב', זהבי, ר' ואלמוג-ברקת, ג' (2008). בחינה מחודשת של בית הספר העל-יסודי המקצועי הטכנולוגי: אידאולוגיה, מדיניות ומודלים. 60 שנות חינוך בישראל, עמ' 69–84. מתוך https://my.mandelfoundation.org.il/mli_pdf/graduate/mandel.shochen2.pdf.